סיכום לספר יומנו של מנכ"ל | מה למדנו ואילו מסרים חשובים ניכרים בו
- עוז מצליח
- לפני 11 דקות
- זמן קריאה 9 דקות
זה מרגיש קצת כמו אגדה מודרנית. ילד בן 22, שפרש מהלימודים, יושב לבדו בחדר שינה במנצ'סטר ומקים חברה שלימים תהיה שווה מאות מיליונים. איך הוא עשה את זה?
פתיחה: הצלחה תמיד משאירה רמזים
כולם יודעים שהצלחה לא מגיעה במקרה, ושהדרך לשם היא לא בדיוק טיול בפארק. אבל מה אם נגיד לכם שעל השביל הזה מפוזרים "תמרורים" סודיים, פניני חוכמה קטנות, שיכולים להפוך את המסע שלכם לא רק לנסבל, אלא אפילו ליעיל להפליא?
סטיבן ברטלט, המנכ"ל שהפך ל"דרקון" הצעיר ביותר בטלוויזיה הבריטית, טוען שהצלחה היא לא קסם, היא מערכת חוקים.
בספרו "יומנו של מנכ"ל" הוא חושף 33 מהם, המאורגנים תחת ארבעה עמודי תווך. במאמר הזה, הכנתי עבורכם 7 חוקים פסיכולוגיים ועסקיים שיגרמו לכם להסתכל אחרת על כל מה שאתם עושים. נסקור את המסרים המרכזיים של הספר, ננתח את התובנות החשובות ונבין מה אפשר ללמוד ממנו.
#1 חוק 5 הדליים: למה הסדר קובע
תהיתם פעם איך זה שיש אנשים שנראה שכל מה שהם נוגעים בו הופך לזהב, לפחות בקריירה ובצמיחה האישית? ובכן, זה לא סתם מזל. הסוד הוא למלא את ה"דליים" הנכונים ובסדר מאוד ספציפי.
ידע
מיומנויות
רשת קשרים
משאבים
מוניטין
הגישה השיטתית הזו היא מה שמשחרר את הפוטנציאל האמיתי ומוביל להצלחה והגשמה.
בראש ובראשונה, הדלי הקריטי ביותר שצריך למלא הוא ידע. תחשבו עליו כמו על היסודות של גורד שחקים: ככל שהם חזקים ועמוקים יותר, כך הבניין שתוכלו לבנות יהיה גבוה יותר. ידע מגיע מהשכלה, אבל בעיקר מהמרדף הבלתי פוסק אחרי למידה.
אחרי שצברתם מספיק ידע, השלב הבא הוא להפוך אותו למיומנויות. מיומנויות הן כמו הכלים בארגז הכלים שלכם; הן מושחזות ומשתפרות דרך תרגול ויישום. הן מה שהופך אתכם לבעלי ערך, לא רק בעיני עצמכם אלא גם בעיני אחרים. המומחיות הגוברת שלכם הופכת למגנט שמושך אליו אנשים, וזה מוביל אותנו ישירות לדלי הבא: רשת קשרים (נטוורק).
ברגע שיש לכם רשת קשרים חזקה, אתם מקבלים גישה לשפע של משאבים. משאבים יכולים להיות מוחשיים (כמו כסף או ציוד) או בלתי מוחשיים (כמו עצה טובה או חונכות). כל משאב כזה סולל את הדרך להישגים גדולים יותר ולהזדמנויות חדשות.
אבל רגע, נשאר עוד דלי אחד למלא. זהו כמובן המוניטין שלכם. המוניטין הוא "היהלום שבכתר". הוא העדות החיה לידע שלכם, למיומנויות, לרשת הקשרים ולמשאבים שצברתם. מוניטין חזק פותח דלתות שפעם היו סגורות ומביא הזדמנויות שאפילו לא חלמתם עליהן.
חשוב מאוד להיזהר מקיצורי דרך. ניסיון לדלג על שלבים ולמלא דלי מאוחר יותר. למשל, לקחת עבודה רק בגלל הכסף או המעמד (לפני שצברתם ידע ומומחיות) יוביל תמיד ליסודות חלשים.
במסע הזה, הידע והמיומנויות שלכם הם בני הברית הכי אמינים שלכם. הם נשארים יציבים, חסינים בפני עליות ומורדות של מזל או נסיבות. התחילו במילוי שני הדליים האלה, ואתם בונים לעצמכם בסיס איתן לחיים שלמים של פוטנציאל וערך.
#2 אפקט השאלה: תפסיקו להגיד, תתחילו לשאול
תחשבו על זה רגע: אתם הולכים ברחוב ונתקלים בשני שלטים. על האחד כתוב: "בבקשה למחזר", ועל השני: "האם תמחזר?".
איזה מהם לדעתכם ישפיע עליכם יותר?
מסתבר שמחקרים מראים שהניסוח השני, זה ששואל שאלה, יעיל הרבה יותר ביצירת מוטיבציה לפעולה מאשר הצהרה פשוטה. כנראה ששאלות הן לא רק דרך לחפש תשובות, הן זרז (קטליזטור) לשינוי ולעשייה. זה בדיוק הכוח של "אפקט השאלה-התנהגות", וזו הסיבה שכדאי לכם לשאול יותר, ולהגיד (או לצוות) פחות.
"אפקט השאלה-התנהגות" הוא תופעה פסיכולוגית שיכולה להשפיע על הפעולות שלנו באופן מתוחכם אך משמעותי. איך זה עובד? הכול קשור ל"התעמלות המנטלית" שהמוח שלנו מבצע כשהוא נתקל בשאלה.
כששואלים אתכם אם אתם מתכוונים לעשות משהו, אתם לא סתם מאזינים פסיביים. המוח מיד מתחיל לרוץ, מדמיין אתכם מבצעים את הפעולה, וזה מרגיש כמעט כמו לתת הבטחה שקטה (לעצמכם או לאחרים).
לשאלות בינאריות (של "כן" או "לא") יש כוח מיוחד, כי אין בהן אזור אפור ואין מקום לתירוצים. השאלה מאלצת אתכם לקבל החלטה חד-משמעית.
הטכניקה הזו מנצלת משהו שנקרא "דיסוננס קוגניטיבי", אותה תחושה לא נוחה שאנחנו חווים כשיש פער בין מי שאנחנו שואפים להיות לבין מי שאנחנו בפועל. כמישהו מציג שאלה שמקשרת התנהגות מסוימת לדימוי העצמי האידיאלי שלכם, זה יוצר מתח נפשי. כדי לשחרר את המתח הזה, אתם חשים דחף פנימי לענות "כן", ואז גם לבצע את הפעולה כדי לעמוד במילה שלכם.
דמיינו שאתם מיישמים את זה בחיים היומיומיים. במקום להגיד לעצמכם: "אני אלך היום למכון כושר", תשאלו: "האם אני אלך היום למכון כושר?". פתאום, אתם לא סתם מתכננים, אתם מתחייבים. אתם עוברים מפסיביות לפעולה.
אז בפעם הבאה שאתם רוצים להניע את עצמכם או אנשים אחרים, תזכרו: הכוח לא טמון בהצהרה, הוא טמון בשאלה.
#3 אפקט זהבה ושלושת הדובים
מה אם הסוד שיגרום לאנשים לקנות מכם מסתתר בסיפור ילדים? ובכן, מסתבר ש"אפקט זהבה ושלושת הדובים" (The Goldilocks effect) יכול להיות כלי רב עוצמה בעידוד החלטות קנייה.
מדובר בתופעה פסיכולוגית שבה אנשים נמשכים באופן טבעי לאפשרויות שמייצגות את "שביל הזהב", בחירה מתונה, לא קיצונית מדי, אלא כזו שמרגישה "בדיוק במידה הנכונה". אנשי שיווק ומכירות משתמשים באסטרטגיה הזו כדי לכוון בעדינות החלטות קנייה, על ידי הצגת אפשרויות שגורמת לבחירת האמצע להיראות הכי אטרקטיבית והגיונית.
דמיינו שאתם מוכרים גאדג'ט חדש. במקום להציג ללקוח הפוטנציאלי רק את המוצר הזה, "אפקט זהבה" מציע להציג שלוש אפשרויות: דגם פרימיום יוקרתי ויקר מאוד, גרסה בסיסית וזולה, ובאמצע את הגאדג'ט שאתם באמת רוצים למכור.
האפשרות האמצעית הזו היא לא יקרה מדי, אבל גם לא בסיסית מדי. היא פשוט "בדיוק כמו שצריך". מיקמתם אותה בחוכמה כך שהיא נתפסת כעסקה המשתלמת ביותר בהשוואה לשתי האחרות. חברות כמו פנסוניק שכללו את האמנות הזו לרמה גבוהה. הן מציעות מוצרים בשלוש רמות מחיר שונות, וברוב המקרים, הפריט בעל המחיר האמצעי מוכר הרבה יותר מהשאר. למרות שהוא יקר יותר מהדגם הבסיסי, הוא נתפס כ"מציאה" של ממש בהשוואה לדגם הפרימיום היקר.
"אפקט זהבה" משחק על תפיסת הערך שלנו. הוא קצת "מעוות" את נקודת המבט שלנו, וגורם לאפשרות האמצעית להרגיש כמו הבחירה הבטוחה וההגיונית ביותר. האסטרטגיה הזו בונה על העובדה שצרכנים לרוב מסתמכים על הקשר (קונטקסט) ולא על ניתוח רציונלי טהור כדי לקבל את ההחלטות שלהם.
גרמו ל"אפקט זהבה" לעבוד בשבילכם, וצפו במכירות שלכם ממריאות.
#4 חוק 5 השניות
תחשבו מהר - יש לכם רק חמש שניות!
בעולם העסקים הדינמי, פרק הזמן הזעיר הזה יכול להיות ההבדל הדק בין הצלחה מסחררת לכישלון צורב. כן, כן, שניות ספורות בלבד קובעות אם הקהל שלכם יישאר אתכם או ינטוש. זהו חלון ההזדמנויות הקריטי שבו אתם חייבים לתפוס את תשומת הלב שלו, אחרת תראו אותו מתרחק ונעלם.
חמש השניות הראשונות של כל מסר שיווקי, מצגת או סיפור הן אלו שקובעות את גורל המאמץ כולו.
הסיבה לכך היא שהאמנות של לכידת תשומת לב טמונה בכוחו של סיפור (Storytelling), ולא בהפצצת הקהל בנתונים יבשים, ב'פיצ'ים' משעממים או ברשימת התכונות המדהימות של המוצר שלכם. החוכמה היא לרקום נרטיב רגשי, מדויק וקצר, כזה שייגע בקהל ויהדהד אצלו.
דמיינו שאתם פונים לאדם שקם על צד שמאל, אחד שחווה 'בוקר הפוך'. איזה חלק במסר שלכם יגרום לו לעצור הכול ולהקשיב? זו צורת החשיבה שיכולה לשנות את כל הגישה שלכם.
אז למה זה כל כך קריטי? מחקרים עדכניים מראים שטווח הקשב הממוצע של בני אדם צנח לשמונה שניות בלבד. באופן מפתיע (ומביך), זה פחות מטווח הקשב של דג זהב, שעומד על תשע שניות.
בעידן שבו הקשב שלנו מפוצל כל הזמן, התחרות ללכוד ולהחזיק אותו הפכה קשה ואינטנסיבית מאי פעם. כל יוצר תוכן, כל משווק וכל מספר סיפורים נאבק כדי לזכות בנתח קטן מעוגת הקשב המצטמקת הזו.
המציאות הזו הופכת את השניות הראשונות של המסר שלכם מסתם 'חשובות' לסופר 'קריטיות'. הן כבר לא סתם פתיחה, הן שדה הקרב המכריע שבו נקבע אם תצליחו ללכוד את תשומת הלב.
כדי לנצח בקרב הזה, אתם חייבים לפתוח עם משהו כל כך חזק וסוחף שאי אפשר להתעלם ממנו. תזכרו, תשומת לב היא לא עוד סחורה או מצרך, היא מתנה. והסוד לזכות בה טמון באותן שניות פתיחה עוצמתיות.
#5 אפקט היען: "להוציא את הראש מהחול"
שיחות קשות ואמיתות לא נוחות הן קצת כמו פלסטר על פצע. אנחנו מתים מפחד לתלוש אותו בבת אחת בגלל הכאב הרגעי, אבל האמת היא שבעסקים, ובמערכות יחסים, הימנעות מאי-הנוחות הזו לא באמת מרפאת שום דבר. היא רק דוחה את הבלתי נמנע, ולרוב, רק מחמירה את המצב.
זה מזכיר בדיוק את היען שטומן את ראשו בחול כדי לברוח מהסכנות של העולם. גם מנהיגים עסקיים נופלים לפעמים קורבן ל"אפקט היען" הזה. הם מעדיפים להתעלם מבעיות ולקוות שהן פשוט ייעלמו מעצמן בקסם.
הגישה הזו מובילה כמעט תמיד לתוצאות שליליות, ולאו דווקא בגלל החלטות גרועות, אלא בגלל היעדר קבלת החלטות מלכתחילה. הבחירה להימנע מנושאים קריטיים כמו טיפול בעובד שלא מתפקד, התמודדות עם קשיים כלכליים או הסתגלות לשינויים בשוק, היא מתכון בטוח לדעיכה ולהחמצת הזדמנויות.
אבל אפשר לצאת ממעגל ההימנעות הזה ולנקוט צעדים יזומים. השלב הראשון הוא הכרה: להודות שיש בעיה. השלב השני הוא התבוננות פנימית: לנסות להבין מה גורם לכם לברוח. השלב השלישי הוא לדבר: להציף את הבעיות, אבל חשוב לעשות את זה בלי לחפש אשמים. והשלב הרביעי הוא להקשיב: באמת להקשיב, מתוך כוונה להבין נקודות מבט אחרות. הגישה הזו, בת ארבעת השלבים, היא הדרך שלכם להתחיל לטפל בבעיות לפני שהן גדלות ויוצאות משליטה.
תזכרו: קונפליקטים לא פתורים הם כמו עשבים שוטים; הם רק מתפשטים וגורמים ליותר נזק ככל שעובר הזמן. מנהיגים גדולים מתמודדים עם האתגרים האלה חזיתית. הם בוחרים באי-הנוחות הרגעית של שיחה קשה, על פני הכאב המתמשך של בעיה שממשיכה להסתבך.
בחיים, בדיוק כמו בעסקים, התמודדות עם האמת היא חיונית, גם אם היא קשה. להתעלם מבעיות רק דוחה את בואו של עתיד לא נעים, שהוא בלתי נמנע. כשאתם מתמודדים עם בעיות ופותרים אותן בזמן, אתם לא רק נמנעים ממכשולים, אתם בונים את התשתית להצלחה ולמיצוי הפוטנציאל שלכם.
אז... מוכנים להוציא את הראש מהחול?
#6 משוואת המשמעת: הנוסחה הפשוטה לניהול הנכס הכי יקר שלכם (זמן)
החיים שלכם הם כמו קנבס ריק, וכל שעה שעוברת היא עוד משיכת מכחול. השאלה החשובה היא: האם אתם יוצרים יצירת מופת באופן מכוון, או סתם מתיזים צבעים לכל עבר, בלי שום כיוון או מחשבה?
תבינו, הנכס הכי יקר שלכם הוא לא כסף, תהילה או כישרונות, זה הזמן שלכם. ברגע ששעה חולפת, היא אבדה לנצח. האתגר האמיתי הוא להשקיע כל רגע כזה בכוונה, כדי להפוך את הקנבס שלכם לחי, צבעוני ובעל משמעות.
הנה תובנה מעניינת: אפשר לסכם ניהול זמן יעיל במה שמכונה "משוואת המשמעת". המהות של הרעיון הזה היא שמשמעת עצמית חיונית כדי לנצל את הזמן בחוכמה ולהשיג מטרות. רמת המשמעת שלכם נקבעת על ידי שלושה גורמים:
הערך שאתם מייחסים למטרה + ההנאה שאתם מפיקים מהדרך אליה - המחיר (ה"עלות") שהתהליך גובה מכם.
כדי לרתום את הנוסחה הזו לטובתכם, התחילו בלדמיין את המטרות שלכם. תהפכו אותן לכל כך ברורות וחיות בראש, עד שהן ירגישו מוחשיות. לאחר מכן, הפכו את הדרך לשם למשחק ומצאו קבוצה של אנשים עם ראש דומה, הגדירו אתגרים מהנים, ונהלו רישום של התקדמות.
ה"מִשְׂחוּק" (Gamification) הזה מוסיף אלמנט של כיף ואחריות הדדית, והופך את התהליך למסקרן. והנה החלק המכריע: הסירו כל "חיכוך" שהופך את המסע לקשה יותר ממה שהוא חייב להיות.
כשיש לכם מטרות ברורות, תהליך מהנה ו"עלויות" נמוכות, קל הרבה יותר לגייס את המשמעת הדרושה כדי להשקיע את הזמן המוגבל שלכם במה שבאמת חשוב. בסופו של דבר, חשוב לזכור שהמחשבה על המוות, אף שהיא נשמעת קודרת, משמשת כתזכורת עוצמתית לחיות את החיים בבהירות ובכוונה. היא מדגישה את החשיבות לחיות באופן מכוון וממושמע, ולהימנע מהסחות דעת מיותרות. התייחסו לזמן שלכם כאל משאב יקר במציאות והשתמשו בו בחוכמה, ותחוו את החיים במלואם.
#7 מודל שלושת הרפים: הכלי האכזרי (אך ההכרחי) לניהול צוות
"קבוצה חזקה בדיוק כמו החוליה הכי חלשה שלה".
במרדף הבלתי פוסק למצוינות, לכל חבר צוות יש הזדמנות להעלות את הרף. אבל מה קורה כששחקן כוכב, כזה שפעם "הביא גביעים", מתחיל פתאום למשוך את כולם למטה?
בעולם העסקים, שבו כל החלטה קטנה יכולה לשנות את העתיד, יש עיקרון בסיסי שמנהיגים גדולים דבקים בו: עליך לשמור על התרבות הארגונית שלך בכל החלטה, בכל גיוס, בכל פיטורים ובכל קידום. זוהי עדות לאמונה שתרבות ארגונית יציבה היא עמוד השדרה של כל עסק מצליח.
במערכת האיזונים העדינה הזו, גם העובד המוכשר והמיומן ביותר עומד למבחן מתמיד. אם הפעולות או הגישה שלו מאיימים לחתור תחת ערכי הליבה של הארגון, אסור להתעלם מכך!
חשבתם פעם מה קורה לצוות כשנכנס אליו "תפוח רקוב" אחד? המחקרים מציירים תמונה מדאיגה: אדם אחד כזה יכול לסחוף את כל הצוות לכיוון שלילי, להכתים את ההתנהגות הקולקטיבית ולהרעיל את האווירה. אז מה עושים כשנתקלים בבעיה כזו? התשובה, גם אם היא קשה, חד-משמעית: צריך להיפרד ממנו.
אבל איך יודעים מי מרים את הצוות ומי גורר אותו למטה?
בדיוק כאן נכנס לתמונה מודל גאוני שנקרא "מודל שלושת הרָפִים". זה כלי פשוט אבל עוצמתי. תשאלו את עצמכם שאלה פשוטה: "אם כל עובד בחברה היה מתנהג בדיוק כמו העובד הזה (עם אותם ערכים ואותה גישה), האם הרמה הממוצעת של הביצועים והמורל בחברה הייתה עולה, נשארת אותו דבר, או יורדת?"
אלה ש"מעלים את הרף", האלופים האמיתיים של התרבות הארגונית שלכם, ראויים לא רק להכרה, אלא לקידום. צריך לדאוג שההשפעה החיובית שלהם תחלחל לכמה שיותר מקומות בארגון.
לעומת זאת, אלה ש"מורידים את הרף" חייבים ללכת. זה לא משנה כמה הם מוכשרים או אילו הצלחות עבר יש להם. הנוכחות שלהם היא נטל על התרבות הארגונית, וזה מחיר שאף עסק לא יכול להרשות לעצמו לשלם.
אגב, אפשר (ורצוי) ליישם את "מודל שלושת הרפים" גם בתהליך הגיוס. כל עובד חדש שאתם מכניסים לארגון הוא הזדמנות להעלות את הסטנדרט הכולל של הצוות.
כמנהיגים, אתם חייבים להיות מוכנים לקבל את ההחלטות האמיצות האלה. הן לא סתם "פעולות ניהוליות" יבשות; הן הצהרת כוונות ברורה לגבי המחויבות שלכם לתרבות ארגונית חזקה, חיובית ומשגשגת.
סיכום: עקרונות לשינוי תפיסתי
הצלחה, גם בחיים האישיים וגם בעסקים, תלויה בגישה אסטרטגית ובשינויים תפיסתיים (מיינדסט).
החל מההבנה שצריך לתעדף תחומי צמיחה מרכזיים (כמו ידע ומיומנויות), דרך היכולת להשפיע על התנהגות (באמצעות "אפקט השאלה" ו"אפקט זהבה"), כל אחד משבעת העקרונות שסקרנו מציע תובנות ייחודיות.
החשיבות של "חמש השניות הראשונות" בשיווק מדגישה את הצורך ללכוד תשומת לב במהירות, בעוד "אפקט היען" מזהיר אותנו מפני הסכנות של הימנעות מקבלת החלטות. "משוואת המשמעת" שופכת אור על הערך של ניהול זמן ועל החיים מתוך כוונה.
כשמדובר בדינמיקה קבוצתית, ראינו ששמירה על תרבות ארגונית חזקה היא קריטית, ו"מודל שלושת הרפים" נותן למנהיגים כלי מעשי לקבל החלטות כוח אדם משמעותיות.
העקרונות הללו, שנוגעים גם בהתפתחות אישית וגם במנהיגות עסקית, מספקים יחד מדריך מקיף שעוזר לנווט אתגרים ולמקסם את הפוטנציאל שלנו, גם בחיים האישיים וגם בעולם המקצועי.
תגובות